עוברים לדור הבא 

הכותב - רו"ח אלון ברוידא - מנכ"ל חברת מחשבה קדימה בע"מ - מחבר הספר מחשבה אחת קדימה על אנשים משפחות ועסקים.

עלית, שטראוס, טרה, עסיס, דובק, טמפו, אדרת, גיבור, גוטקס, כליל יופי הארץ, ידיעות אחרונות, עץ לבוד,לבידי אשקלון ואמקור הם רק חלק ממפעלים תעשייתיים משפחתיים מובילים שלא הצליחו לבצע העברה חלקה לדור הבא, חלקם נמחקו ונעלמו מהמפה ואחרים מנוהלים בידי חלק ממשפחות המייסדים או בידי משפחות אחרות.

בבתי ספר למינהל עסקים מלמדים על חשיבות הרווחיות, הנזילות ומבנה הנכסים, אך שוכחים להדגיש כי עסק שכבר זכה ליהנות מרווחיות מוכחת ומיציבות פיננסית עומד לפני המכשול העסקי הגדול ביותר, שהפיל יותר עסקים מכל גורם אחר - המשפחה.

על פי מחקר שנערך בשנת 2003 בארה"ב בקרב עסקים בבעלות משפחתית נמצא כי מתוך 100 עסקים מוצלחים גדולים וריווחים ככל שיהיו רק 6 ישרדו ארבעה דורות מאוחר יותר. 70% לא יצליחו לעבור מהדור הראשון לשני, עוד 50% ייעלמו בין הדור השני לשלישי, ו-60% בין הדור השלישי לרביעי. כמו כן, מאמר, שהתפרסם ברבעון מקינזי מגלה, כי רק 5% מהעסקים המשפחתיים ממשיכים לייצר ערך לבעלי המניות שלהם אחרי שעברו לשליטת הנכסים, מאחר שאלו נוטים להקדיש יותר אנרגיות למאבקי כוח בינם לבין עצמם מאשר לקידום העסק.

עסק משפחתי הוא כל עסק הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של משפחה אחת או מספר משפחות. גם אם שני אנשים זרים לחלוטין מחליטים להקים עסק בתחום מסוים, העסק שלהם יחשב לעסק משפחתי, משום שהוא בשליטה של משפחות.

תחילתו של עסק משפחתי הוא ב"שלב היסוד", המייסד בא עם רעיון לעסק שבוער בעצמותיו. בדרך כלל חסר לו ידע, כסף או עבודה והוא מצרף אליו שותף אחד או מספר שותפים ויחד הם מתחילים לעבוד קשה. עליהם לגרום לשוק לדעת שהם קיימים ושיש להם יתרון שבזכותו כדאי ללקוחות להגיע אליהם. בשלב זה משפחות המייסדים רתומות כולן למען העסק של אבא. אבא מקדיש לעסק שעות רבות והמשפחות - אישה ילדים ולפעמים גם הורים נרתמים לעסק בלי מגבלות זמן ובלי דרישות כספיות - כל אחד מושך מהעסק לפי מה שהוא צריך ולפי מה שהעסק יכול לתת.

השלב הבא הוא "שלב ההצלחה" אחרי שנים של עבודה קשה, המוצר זוכה להכרת השוק והשותפים ממשיכים לעבוד קשה. בעסק ותיק ומצליח השותפים המייסדים, בדרך כלל, מסתדרים היטב ביניהם. הם פועלים יחד 20- ו-30 שנה. חלוקת התפקידים ביניהם ברורה, קיימים יחסי אמון וכל אחד יודע את כישוריו ואת חסרונותיו של שותפו. בשלב זה נוספים עובדים בדרגים שונים. רמת החיים של השותפים משתפרת והעסק הופך לסיפור הצלחה בתחומו. בשלב זה מתחילים הילדים לשמוע את המשפט: "אתה בטח תצטרף לעסק של אבא שלך, כי בשביל מי אבא עובד כל כך קשה".

השלב הבא, הוא "שלב ההצטרפות" והוא הקריטי ביותר בחיי העסק המשפחתי. בני משפחה מתחילים להיכנס לעסק בתפקידים זוטרים. בשלב זה הם עדיין לא מפריעים לאבא. הם עובדים בכפיפות לשכירים בעסק ולא נמצאים בקשר יום יומי הדוק עם אבא. בשלב זה עולות שאלות לגבי הדרכים לקביעת השכר של בן משפחה - מי קובע. לפי איזה קריטריונים - האם לפי מה שהוא שווה בשוק העבודה או מה שאימא קובעת שצריך לשלם לו, האם נשלם פחות ממה שהשוק משלם או הרבה יותר. האם יש משמעות לכישורים ולתפקוד או שרק הייחוס המשפחתי קובע. השאלה המרכזית העולה היא האם העסק יוכל להעסיק את כל בני המשפחה או שמא חלק מהמשפחה יצטרך למצוא לעצמו מקומות עבודה מחוץ לעסק, ושאלה נוספת מי ייכנס לעסק - החזקים או החלשים במשפחה.

אחרי שלעסק נכנסו הבת והבן, מגיע השלב הבא: "דרישת סמכויות".בשלב זה בני משפחה שהצטרפו לעסק אינם מוכנים להיות עוד שכיר בעסק הם מבקשים סמכויות - נוצרת התנגשות ראשונה בין אבא לילדיו - אבא נידרש לוותר על חלק מסמכויותיו. אך לא תמיד הוא עושה זאת בקלות.

ואז מגיע "שלב ההכרה" - כאשר בעל העסק מכיר בכך שהוא לא יהיה לנצח. הוא לא יכול לדחות החלטות ועליו להתחיל להעביר סמכויות אמיתיות לילדיו ולילדי שותפיו. זה השלב בו יש חשיבות רבה להסתכל בראי ולקבוע: האם המשפחות המייסדות מביאות לעסק בני משפחה עם יכולת אמיתית או שלעסק מגיעים בני משפחה שלא מסוגלים להיכנס לנעליהם של המייסדים - האם העסק הולך לכיוון של עלייה ופריחה או לנסיגה משמעותית. האם לא ייטב למשפחה אם נמכור את העסק עכשיו.

זה גם הזמן לחבר "חוקה משפחתית" שתקבע את כללי המשחק במשפחה ובעסק. החוקה מתייחסת לשלושה תחומים: כללי הכניסה לעסק, כללי החיים יחדיו וכללי הפרישה מהעסק. רק עסק שייבנה לעצמו חוקה ישרוד את המעבר מדור לדור. עסק שלא יבנה לעצמו חוקה לא ישרוד את שלב המעבר וצפוי לצאת מידי המשפחות המייסדות בשלב המעבר בין הדורות, ולא משנה כמה גדול וחזק אותו עסק וכמה עשירים בעליו.

"שלב המטרה" זה השלב שבו שואלים עצמם הבעלים האם מטרת העסק היא מקסימום רווח או יצירת מקום עבודה לבני המשפחה שאינם מוצאים עבודה במקום אחר. האם העסק ינוהל ע"י בני המשפחה החזקים או שנגרום לחזקים לעזוב והעסק יישאר עם אבא שהרוויח עוד כמה שנות סמכות וקבר את העסק שהוא עצמו ייסד בגלל שלא היה מספיק חזק להעביר סמכות בזמן.

ראה מקרה גוטקס - שווי העסק התרסק עקב אי העברת סמכויות בזמן ועקב אי ביצוע השינויים הנדרשים בניהול בזמן.

בשלב העברת הסמכות, האבא פורש ובנו נכנס במקומו. בשלב זה חשוב במיוחד להתנהל בחוכמה ולראות את הנולד, שכן, רק עסק שבעליו השכילו להבין כי העברת סמכויות מדור לדור חייבת להיעשות בזמן קצר ותוך כדי העברה של חוכמת החיים שנצברה על ידם לבני הדור הצעיר יוכל לבצע העברה שכזו. אם הבן קיבל הכשרה ראויה, יחס של כבוד וכמובן סמכויות יוכלו גם הוריו ליהנות מפירות ההצלחה ולקבל פנסיה ראויה לעת זקנתם.

שלב ההצלחה של העסק המשפחתי הוא שלב מסוכן ביותר. קל להתפתות לאשליה, כי מה שהיה הוא שיהיה והצלחת העסק עם הרכב השותפים הנוכחי תימשך לנצח. לא כך הוא המצב השותפים מתבגרים, לכל אחד מהם יש ילדים ממשיכים ונוצר לחץ לכניסתם לעסק המשפחתי..

אם לעסק יש שלושה שותפים ולכל אחד מהם יש שלושה ילדים, הרי שהעסק יכול לצפות שיהיו לו תשעה מועמדים ליישום השותפות. אם הם גם נישאים הרי שבשערי העסק יעמדו 18 מועמדים הרואים את עצמם ראויים, כשירים ומסוגלים לשמש כמנכ"ל העסק, אם השותפים המייסדים לא ימהרו ויקבעו בשלב מוקדם ככל האפשר, כללי כניסה ברורים לעסק שהקימו, הם מכניסים את עצמם לשדה מוקשים עסקי ומשפחתי שבו צפויים להתרחש פיצוצים "בלתי צפויים" ו"בלתי הגיוניים" שעלולים לגרום לעסק הטוב ביותר להישמט מידיהם של הבעלים בלי שהם יבינו איך זה קרה להם.

פרישה והעברת תפקידים בעסק משפחתי מצליח הוא תהליך לו שותפים הפורש עצמו, שותפיו, בני משפחתו והעסק המשפחתי. בתהליך שלובים רגשות, אינטרסים כלכליים, מאבקי כוחות בין השותפים בעסק היום, מאבקי כוחות בין מי שאמורים להצטרף לעסק המשפחתי - שותפי המחר, ומאבקי כוחות בין שותפי היום ושותפי המחר.

פרישת שותף מעסק משפחתי שונה לחלוטין מפרישת שכיר, למשל, ברוב המקרים מועד פרישתו אינו ברור, משום שאין קביעה חד-משמעית מתי פורש שותף וגם אם יש קביעה שכזו, במקרים רבים היא נתונה למשא ומתן עם השותפים האחרים. זכויותיהם של השותפים בעסק אינן תמיד ברורות, וברוב המקרים גם לא בוצעו הפרשות נאותות כדי להבטיח פנסיה לשותפים בעסק, ברמות השכר והמשיכות להן הורגלו בעד עבודתם בעסק.

שותף העומד בפני פרישה עלול לדחות את מועד פרישתו אם נראה לו שהיא עלולה לפגוע בזכויותיו של קרוב משפחה שלו בעסק והוא יקופח על ידי השותפים האחרים שידאגו לילדיהם שלהם. כמו כן, קיים גם החשש שלא יימצא לו מחליף והדבר יפגע בשווי מניותיו או שהשותף ישתלט על העסק והפורש ייאלץ למכור את את חלקו בנזיד עדשים.

דחיית הפרישה יכולה לקרות גם במקרה של ילדים צעירים - "לא אפרוש עד שאכניס את בני לעבוד במקומי, עבדתי פה 40 שנה ולא אתן למישהו לעצור את כניסתו".

עם פרישת שותף מעסק משפחתי חייבות להתבצע הערכות שווי שיקבעו מה שווי חלקו של הפורש ומה הסכום שישלמו לו הקונים.

אחת הבעיות בהערכת שווי של עסקים משפחתיים היא כיצד משפיעה פרישתו של השותף הפורש על שווי העסק. דווקא שותף דומיננטי שהעסק נסמך על יכולתו וכישוריו עלול למצוא, כי בפרישתו מהעסק ישלמו לו הקונים סכום נמוך ממה שהוא חשב כשוויו הריאלי של העסק, משום שהשותפים מעריכים שפרישתו תפגע בשווי העסק. שותף שכזה אם רצונו לקבל את השווי המלא של העסק שהקים יצטרך להסכים לתקופה של שנתיים או שלש שנים שבה יעביר את העסק לידי הרוכשים.

לעומת זאת, שותף זוטר יוכלו למכור את חלקו על בסיס שווי חברה גבוה יותר, כי לא תיוחס לפרישתו כל ירידת ערך של החברה.

פרישת שותף יכולה במקרים רבים של עסקים בתחום המקצועות החופשיים להיות תחילתו של תהליך מיזוג, כמעט כל מיזוג של חברות ותיקות מתרחש בשל שותף חזק המתכנן לפרוש וחושש ששותפיו הקיימים לא יוכלו לעמוד בלעדיו בנטל ההתחיבות שקיבלו על עצמם אם לא יצורף לשותפות שותף חזק דומיננטי שיוביל את השותפות.

פרישה של שותף בכיר מלווה גם בזכויות מיוחדות המקנות לשותף הפורש - שימוש בחדר במשרד, שימוש בשירותי מזכירות, רכב וכו'. זכויות אלה חשובות לא רק לשותף הפורש, אלא דווקא לשותפים הנותרים בעסק, המבקשים להינות מהילת שמו של השותף הוותיק גם לאחר שהפסיק לפעול כשותף פעיל.

 ניתן לקרוא עוד באתר הרשמי של מחשבה קדימה בע"מ - www.thinkahead.co.il